21 דצמ

למה שנאתי את המושג "פריצת דרך"?


תקופה ארוכה ממש שנאתי את המושג הזה "פריצת דרך"…

במיוחד את החלק של "פריצה".

מה הסיבה אתם שואלים?

הסיבה היא שהריצה לא אחראית אחרי פריצת דרך גרמה לי לפריצת דיסק.

זה קרה לפני כשנתיים, השתתפתי באחת הסדנאות למודעות עצמית ומדיטציה ולפי ההמלצה של המנחה התחלתי לתרגל קידות לפני המדיטציה בבוקר. אחרי כמה ימים הרגשתי כאבי גב והפסקתי עם הקידות ברצון שהכאב יעבור. הכאב לא עבר למרות הטיפולים שונים ומגוונים.

בהתחלה נורא כעסתי על המנחה שהמליץ על התירגול שיכול לגרום נזק וגם שנאתי את המושג הזה – פריצת דרך. וזה לצד ההבנה המלאה שכדאי לצאת מאיזור הנוחות בשביל להגיע לשינוי משמעותי או טרנספורמציה.

היום אני רואה את הסיפור הזה קצת אחרת.

בדרך שלכם יהיו הרבה מורים, מאמנים, מטפלים, רופאים ואנשי מקצוע אחרים שימליצו לכם בצורה ישירה או עקיפה על כל מני דברים.

תהיו אחראים על הדרך שלכם. בסופו של דבר, אלה החיים שלכם והדרך שלכם.

תבדקו, תכירו את הגוף ונפש שלכם, תעשו את זה לאט, בהדרגה, תקבלו דעה שניה, שלישית אם צריך  ואז תבחרו מה שמתאים לכם. מה שיוצאי אותכם מהאיזור הנוחות מצד אחד ומצד שני לא יגרום ל"פריצת דיסק" אמתית או מטאפורית.

וגם אם כן יהיו לכם פריצות דיסק, תדעו שלפעמים הן קורות – פריצות דיסק שבדרך.

ובשבילי פריצת דיסק הזו היא הפריצת דרך בפיתוח של בטחון עצמי והקשבה עצמית.